למה אנו מעבירים את המנורות שלנו דרך “חדר האדים”
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מוצרים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, לחות גבוהה באופן מתמיד, ושינויים תדירים בטמפרטורה – דברים שעלולים לגרום לכשלים ברוב המוצרים האלקטרוניים. זה בעצם מקום אידאלי לכשלים חשמליים.
לכן, אנו לא פשוט מחברים את המנורה לחשמל, בודקים אם היא עובדת, וזהו. כך עלול להיות שהמוצר יעבוד טוב במשך שבוע, ואז יפסיק לעבוד ברגע שהלקוח יעשה מקלחת ארוכה וחמה.
במקום זאת, אנו מעבירים את המנורות דרך תהליך של “הזדקנות בתנאי לחות גבוהה”. זה נשמע מתוחכם, אבל בעצם זה סוג של מבחן קשה.
הבעיה עם אדי המים
הבעיה עם הלחות היא שהיא ערמומית. היא מוצאת את הפתחים הקטנים ביותר – בדרך כלל במקום שבו הצינור של הקוורץ נפגש עם החיבורים החשמליים. ברגע שהאדים חודרים לשם, הם מתחילים לפגוע בחוטי החשמל. דבר זה גורם לחמצון, מה שמקשה על זרימת החשמל.
כשההתנגדות עולה, המנורה נהיית חמה מאוד – לא רק חמה, אלא כל כך חמה עד שהבידוד של המנורה נהרס והמעגל החשמלי נפגע. וזה בדיוק מה שאנו מנסים למנוע.
למה אנו “מזדקנים” את המנורות
מנורה יכולה להיראות מושלמת בשלב הייצור, אך היא עלולה להיכשל לאחר שלושה שבועות בחדר אמבטיה אמיתי.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחדרים עם לחות גבוהה כדי לחקות חודשים של שימוש אינטנסיבי במשך ימים ספורים בלבד. אנו מנסים למצוא כל חור או חיבור חלש שעלול לגרום לכשל. אם החיבורים אינם אטומים, המנורה תכשל.
אנו מעדיפים שהמנורה תכשל במעבדה שלנו, במקום שהלקוח יתקשר אלינו בגלל שהמנורה שלו לא עובדת.
הקשיים
אנו יכולים להפוך את המנורות לעמידות לחלוטין, אך זה כרוך בעלויות. שימוש בחומרי בידוד חזקים ושכבות עבות גורם לכך שהמנורה תהיה גדולה יותר. אם נעשה יותר מדי, זה עלול לפגוע בתפקוד החימום של המנורה. אבל באמת? זו עסקה שאנו מוכנים לעשות.
גודל גדול יותר של המנורה הוא מחיר קטן עבור מנורה שתעמוד בתנאי הלחות הקיצוניים. אי אפשר להתפשר כשמדובר בחשמל ומים.
עוד טיפ: אנו מייצרים את המנורות כך שהן יוכלו לעמוד בתנאי הלחות, אך עדיין צריך שיהיה להן מקום לנשימה. אפילו המנורה החזקה ביותר עלולה להיכשל אם היא נמצאת בסביבה עם לחות 100% ללא זרימת אוויר. תנו לה מקום לנשום, והיא תעשה את העבודה שלה.