כיצד למנוע ממחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים שנוצרים מהאמבטיה החמה והלחות הגבוהה, יש סיכוי גדול שהמים יחדרו לחללים הקטנים בחוטי החשמל. אם הלחות חודרת לתוך המכשיר, היא יוצרת מסלול לחשמל להגיע למקומות בהם הוא לא אמור להגיע. זו הדרך שבה נוצרים קצרים בחשמל – או דברים גרועים יותר.
כדי למנוע זאת, עלינו לעשות דבר אחד בלבד: ליצור “חומה” בין החשמל לבין האוויר הלח.
מניעת חדירת מים
אנחנו לא יכולים פשוט לקוות שהמים לא יחדרו. אנחנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת הגנה IP (בדרך כלל IP44 או גבוהה יותר), כדי להגן על החוטים הפנימיים מהאדים.
הטריק האמיתי נמצא בחיבור שבין הנורה לבין המעטפת. אנחנו משתמשים בגומיות סיליקון עמידות בחום. למה? כי גומי רגיל יימס תחת חום הנורה. גומיות הסיליקון נשארות עמידות וסגורות, ובכך מונעות את חדירת האדים, גם כשהמחמם פועל בעוצמה מרבית.
יש גם את חוטי החשמל. אנחנו משתמשים בכבלים עם חיסום כפול, עם מעטפת מטפלון או PVC עמיד בחום. אם החיסום נשבר, המים יחדרו, ויהיה דליפה. חומרים אלו שומרים על כל המערכת במצב טוב.
האמצעי הבטיחותי
אי אפשר לסמוך רק על קופסה פלסטית כדי לשמור על הבטיחות. כל מחמם צריך להיות מחובר למערכת החיבור של הבניין. בצורה כזו, אם יש זרם לא רצוי, המערכת תנתק את החשמל מיד, במקום לחכות שמישהו יגע במחמם.
אבל האמצעי האמיתי לבטיחות הוא GFCI או RCD (בעלי דרגת הגנה של 30mA). זה כמו “מערכת בטיחות אולטימטיבית”. אם החיסום נשבר והמים נוגעים בחוטים החשמליים, החשמל נקטע בתוך מילישניות. זה קורה כל כך מהר שאפילו לא תרגישו שזה קרה – וזה בדיוק מה שצריך לקרות.
האיזון בין בטיחות ליעילות
החלק הקשה הוא למצוא איזון בין בטיחות ליעילות. רוצים חיסום טוב לשם בטיחות, אך החיסום עלול לגרום להצטברות חום. אם החיסום חזק מדי, החשמל הפנימי עלול להישרף. זו בעיה שצריך לפתור. כדי לעשות זאת, אנחנו משתמשים במערכות קירור שמורידות את החום דרך המעטפת החיצונית.
כן, זה פוגע קצת ביעילות, אבל זו עסקה שאנחנו מוכנים לעשות. זה שומר על הרכיבים החשמליים בטמפרטורה נמוכה, וחשוב יותר – זה שומר עליכם בטוחים.