מעבר מחימום באמצעות אוויר חם לחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום במפעלי ייצור: מה שאתם באמת צריכים לדעת
אם אתם עוברים משימוש באוויר חם לחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום, אתם בעצם משנים את הדרך בה אתם חושבים על חימום.
חשבו על האופן בו פועל אוויר חם – אתם מחממים את האוויר, ואז מקווים שהאוויר יעביר את האנרגיה לשבב. זה איטי מאוד. יש עיכוב בהעברת החום. לעומת זאת, קרינת אינפרא-אדום חוסכת את השלב הזה – היא פוגעת ישירות בשבב באמצעות קרינה אלקטרומגנטית.
זה מהיר מאוד.
בעיית ההמתנה
כל מי שעבד עם תנורי אוויר חם יודע את התסכול שנוצר כתוצאה מהאינרציה התרמית. צריך לחכות הרבה זמן עד שהחום יחדור לשטח השבב. זו בזבוז זמן.
קרינת אינפרא-אדום מבטלת את שלב החימום הזה – ניתן לקבל חום כמעט מיד. עבור המהנדסים, זו יתרון עצום – ניתן לקצר את זמן ההתחממות והקירור ב-60% עד 80%. בנוסף, אין צורך לחמם את האוויר סביב השבב – האנרגיה מועברת ישירות לשבב עצמו.
יותר מרווח לפעולה
אחד היתרונות הגדולים הוא שהצורך במכשירי חימום גדולים פוחת. אין צורך במאווררים גדולים ובמערכות צינורות מסובכות להעברת האוויר החם.
ניתן להשתמש במערכות קרינת אינפרא-אדום כדי לחמם אזורים ספציפיים בשבב. זה מאפשר שליטה מדויקת בטמפרטורה – דבר שאי אפשר לעשות עם אוויר חם. זה גם מפחית את החשש מעיוות השבב או נזקים כתוצאה משינויי הטמפרטורה הקיצוניים.
החיסרון (כי תמיד יש אחד…)
קרינת אינפרא-אדום אינה פתרון מושלם. מכיוון שזו טכנולוגיה שדורשת קשר ישיר בין המקור לשבב, יש נקודות שבהן הקרינה אינה יכולה להגיע. כתוצאה מכך ייתכנו “נקודות קרות” על השבב.
כדי לפתור בעיה זו, יהיה צורך להשתמש במראות בזוויות מתאימות, או אולי לשלב מערכות היברידיות כדי לאפשר חימום אחיד.
ועוד עצה: אם אתם מעלים את עוצמת החימום כדי לחסוך עוד כמה שניות, ודאו שמערכות הקירור שלכם יכולות לעמוד בקצב. אם אינכם יכולים לקרר את השבב מהר מספיק, עלולים להיווצר סדקים בשבב. ואף אחד לא רוצה את זה.