די לניחושים – קבלת נתוני טמפרטורה אמיתיים במפעל
אם אתם מנסים להפוך את המפעל שלכם למפעל “חכם”, כנראה שכבר הבנתם ש“מספיק טוב” אינו מספיק. הסתמכות על הערכות בלבד היא המרה של סיכון. אנחנו עוברים משימוש בהערכות לשימוש בחיישנים אינפרא-אדומים בעלי דיוק גבוה.
זה לא קשור לכך שיש צורך במסך יפה שיציג את הנתונים למנהלים. מדובר ברצון לראות בזמן אמת מה באמת קורה, כדי שלא לבזבז ואפים יקרים.
המציאות של איסוף נתוני טמפרטורה
אנחנו משתמשים במערכות אינפרא-אדומות למפתוח טמפרטורה, מכיוון שהן אינן נוגעות במוצר. בתא ואקום, שימוש בחיישן פיזי יכול לגרום לזיהום של המוצר או לפגיעה בזרימת האוויר.
אך יש בעיה: זמן התגובה הוא הדבר החשוב ביותר. אם החיישן איטי, תקבלו נתונים לא מדויקים. עד שהבקר יבין שהטמפרטורה עלתה, המוצר כבר נפגע. לכן אנחנו מחפשים חיישנים עם מסה תרמית נמוכה. עלינו שהמעגל של החיישן יפעל במהירות של מילישניות, אחרת כל התהליך יכשל.
המאבק ברעשים החשמליים
התקנת חיישנים במפעל פירושה בעצם מאבק ברעשים החשמליים. החימומים בעלי ההספק הגבוה יוצרים כמויות אדירות של רעש חשמלי.
כדי שהאותות יהיו נקיים, אנחנו משתמשים בכבלים מוגנים ובשיטות פיצוי על הרעשים. אם החיבורים של החיישנים אינם מדויקים, הנתונים יהיו לא מדויקים. וזה יגרום לבעיות. התוכנה שלכם תתחיל לעבד נתונים לא מדויקים, והתהליך הדיגיטלי שלכם יהיה מבוסס על שקרים.
הפשרה: דיוק מול תוחלת החיים
האמת הכנה לגבי חיישנים בעלי דיוק גבוה היא שהם נשחקים מהר. צריך למצוא את האיזון בין הרגישות של החיישן לבין תוחלת החיים שלו. ככל שהחיישן רגיש יותר, כך הוא נשחק מהר יותר תחת שינויי טמפרטורה קיצוניים.
לכן אנחנו ממליצים להחליף את החיישנים כל שישה חודשים. אם אתם צריכים דיוק של מספר מיליגרם לצורך שמירה על אחידות הוואפרים, אי אפשר לסמוך על חיישן שנמצא שם שנים רבות.
הטריק הוא לוודא שצוות התחזוקה יכול להחליף את החיישנים במהירות, מבלי שזה יפגע בהגדרות החימום. זו דרך עדינה, אך זו הדרך היחידה לשמור על תהליך יעיל.